היו מקרים (ולא כל כך מזמן) שבהם שאלת תדרי הרדיו לא הועלתה כלל, או שהועלתה אך ורק על ידי מומחי תקשורת. כי עבור האנשים לא היה כלום מהתדרים האלה, והם נקראו בצורה פשוטה - הכפתור הראשון, הכפתור השני. והיו שתיים או שלוש תחנות רדיו רשמיות בארץ - All-Union Radio, Mayak, Yunost… אני לא זוכר את האחרות. חוץ אולי מ"הקולות" האויב שנתקעו בזהירות על ידי השירותים המיוחדים.
בתוך פחות מרבע מאה…
בתחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת, התחיל בום אמיתי של הרדיו. האימפריה התמוטטה, ה"כפתורים" עירבשו, וה"רדיו של רוסיה" החדש שנוצר התיישב בתוקף על הראשון. השידור החוטי הרגיל בצורת מקלטים קטנים עדיין נשאר במטבחים ותפס את אותם שני תדרים של תחנות הרדיו "רוסיה" ו"מאיאק". אבל החלל האתרי כבר נשלט במלוא המהירות על ידי אותם חלוציםהתמזל מזלי לתפוס את מיטב הגלים מ"עוגת הרדיו" שלא נפתחה. מדי יום הופיעו באוויר תחנות קטנות חדשות, בעיקר מסחריות, ונכנסו למאבק על תשומת הלב של מאזיני הרדיו.
שהקונוסים שלו ביער
היום, בקושי ניתן לספור את רשימת תדרי הרדיו בבת אחת. חוֹפֶשׁ! השאלה היחידה היא מי יוכל לקבל רישיון לגל משלו, או ליתר דיוק, למי יהיה מספיק כסף לפתוח תחנת רדיו משלו. יש מונופול מוחלט על שוק התקשורת הרוסי של מדיה אלקטרונית - FSUE "VGTRK" (Federal State Unitary Enterprise "All-Russian State Television and Radio Broadcasting Company"). ורוב הרישיונות לפעילות שידור - הן בטלוויזיה והן ברדיו - ניתנים על ידי המבנה הזה.
עידן המספרים הגיע
שידור אנלוגי כמעט הפסיק להתקיים. הרדיו החוטי, מה שנקרא רדיו "מטבח", כבה תחילה. עם זאת, הוא השתמר חלקית במוסקבה. אגב, בארה"ב אפילו לא חושבים לנטוש את אמצעי התקשורת היחיד הזה שיכול לעבוד בלי חשמל. ולעתים קרובות זה בא להצלה במהלך אסונות טבע, כאשר תקשורת אחרת עם אזורים או חוות מרוחקות הופכת בלתי אפשרית.
אז, שידור דיגיטלי הפך לעובדה מוגמרת. כמובן שזו התקדמות, למרות שכדי לקבל אות מתדר השידור של תחנות הרדיו, גם המוכרות והפופולריות ביותר, מאזין רדיו רגיל צריך לרכוש מפענח ולעבור מאנלוגי לדיגיטלי.
מי נמצא באיזה גל
למאזין הרדיו יש הזדמנות לבחור תחנה לטעמו ולשיקול דעתו. למרבה המזל, עכשיו הם מחולקים לפורמטים - מידע, משעשע, מוזיקלי, רומנטי, סתם מסיבות וכדומה. למצוא את התדרים של תחנות רדיו ברוסיה לא יהיה קשה - יש פרסום ואינטרנט בשביל זה. והערוצים הראשיים לא שינו את ה"רישום" שלהם באוויר כבר לא מעט שנים. אז, "רדיו רוסיה" נמצא ברצועת FM מ-66.44 מגה-הרץ ומעלה, התדר משתנה בהתאם לאזור. הערוץ זנח כמעט באופן אוניברסלי את שידורי הגלים הארוכים, הגל הבינוני והגל הקצר. הבעיה היא שלא ניתן לתפוס תדרים של עד 80.00 מגה-הרץ בכל מכשירי הרדיו המודרניים. לדוגמה, מקלט רכב טוב מתחיל ב-80 מגה-הרץ ומעלה. עד כה, תדרים נמוכים יותר נשמרו רק ברסיברים ביתיים זולים או מרכזי מוזיקה בסגנון ישן.
תחנת הרדיו האהובה פעם "Mayak" יוצאת בגל 67, 22 FM, "Echo of Moscow" - 73, 82 FM. נכון, Mayak עדיין נשמר בטווח הגלים הקצרים בתדר של 549.
יש גם שידור VHF FM, מה שנקרא "תקן בורגני" עם יכולת האזנה טובה - מ-88 עד 108 מגה-הרץ. חבילה זו כוללת גם תחנות מוצקות - אותן "הד מוסקבה", "Avtoradio", "רדיו מקסימום", "רדיו נוסטלגיה של רוסיה", "נאדז'דה", "גל המשטרה" - ורבים קטנים.
למרבה המזל, יש "רדיו לילדים" נפרד עם רישיון לשדר ב-34 אזורים ברוסיה. בכל אזור, לערוץ זה יש תדר משלו, למשל במוסקבהזה 96, 8 FM, בקרסנודר - 88, 7 FM, בסנט פטרסבורג 107, 3 FM.
קולות מעבר לקודון
הרשת העולמית נקראת לעתים קרובות "מזבלה העולמית" - בגלל ההטרוגניות האיכותית של תכני המרחב הווירטואלי. ובקושי ניתן להשפיע באופן משמעותי על התהליך הזה. משהו דומה קורה כעת במרחב התקשורתי. המרכיב האתי של מוצר הטלוויזיה המודרני המוצע לצרכן הרוסי על בסיס יומי אינו עומד בבדיקה. לעומת זאת, התדרים של תחנות הרדיו, על כל ההטרוגניות שלהם, מאופקים יותר. למרות שיש הרבה תחנות שמבינות את המשמעות של חופש הביטוי בצורה מוזרה. אבל זה כבר סיפור אחר.
אם קודם לכן כל הניסיונות לתפוס ולהאזין לגלי רדיו זרים היו עונשים על פי חוק, כעת אין כמעט בעיות עם זה. אז, רדיו ליברטי משדר בחופשיות מפראג בטווח של 68.00 מגה-הרץ. ה-BBC כובש את הגל הבינוני של 1260 קילו-הרץ כבר עשורים רבים. "קול אמריקה" נמצא על הגל של "רדיו עולמי" בתדר של 810 קילו-הרץ. "קולות" אחרים משודרים כל הזמן - קוריאה, איראן, וייטנאם.
ובגדול, התדרים של תחנות רדיו, רוסיות וזרות כאחד, לא נשמרים היום בסוד. הם זמינים הן מבחינה טכנית והן מבחינה אינפורמטיבית. לכולם יש את גרסאות האינטרנט שלהם, כך שאפשר להאזין לרדיו אונליין גם מסביב לשעון. העיקר הוא למצוא את הגל שלך ולא לאבד אותו בזרימת המידע העצומה הזו.
