היום קשה לדמיין חיים ללא רשתות חברתיות: אנחנו משתפים תמונות, מספרים לעולם על ההישגים שלנו, מציגים מניקור ונעלי ספורט חדשים, מתפארים בחבר או סובלים מפרידה מאדם אהוב. עצם הסבל מבלי לערב צדדים שלישיים בעניין זה כבר איכשהו לא מעניין. ואנחנו כותבים פוסט קורע לב או מוסיפים סטטוסים על אהבה נכזבת, מצרפים תמונה יפה ומחכים לתגובה של אחרים. אחרי הכל, בנוסף לקבל לייקים או מילות תמיכה, התעללות בצד שעזב אותך, יש תקווה שאותו אחד, היחיד, יראה את הייסורים. ולהתלבש. ולהבין ולהעריך. ובכן, אם לא, אז תמיד ניתן למחוק פוסטים שאיבדו את הרלוונטיות שלהם.
שלב ראשון: "תחזור אליי, אני אסלח על הכל" סטטוסים
נפרדתם, הוא אמר שהוא פתאום נפל מאהבה, והלך לבנות עתיד מזהיר יותר בלעדיך. כמו כל בחורה שמכבדת את עצמה, אתה יודע הכל על גאווה וחוסר היכולת לשמור על מישהולא מעניין, אבל… התחושות לא נעלמו, ויש תקווה שסתם היה לו סוג של "PMS" או משבר אמצע החיים. אתה עצוב, בודד, החבר הכי טוב שלך מדבר על "תמצא את עצמך אפילו יותר טוב", אבל עדיף שלא… ואז מגיע הזמן "X", ואתה מחליט לפרסם סטטוסים על אהבה נכזבת. אם רק "בוא אלי, מוכתר!" עולה בראש, עדיף להימנע: חוש הומור הוא דבר טוב, אבל סביר להניח שהם לא יזכו להערכה. אז מה לכתוב כדי לא להיראות טיפש?
- אתמול היה שמש בעולם שלי, אבל עכשיו תמיד יורד גשם. אתה יודע למה? לשמש אין למי לזרוח.
- אני מחובר כל הזמן כי אני חושש שאפספס את ההודעה שלו, לא כי אין לי מה לעשות.
- אני לא יכול לאכול, אני לא יכול לישון, אני לא יכול לחשוב. יותר מדי זיכרונות קשורים איתך, איתנו. אבל עכשיו "אנחנו" איננו. יש רק אתה ורק אני. וזה הורג אותי.
- כשאמרת שאתה עוזב, חשבתי שאני מת. אבל טעיתי. אני מת עכשיו, מסתכל בטלפון בתקווה, מחכה לשיחה או להודעה שלך. והוא שותק.
שלב שני: "ואני כל כך יפה ובודד"
כשהם לא מגיבים לסטטוסים עצובים על אהבה נכזבת וחולפים כמה שבועות, הרגשות שוככים קצת ואני רוצה להפגין לא צער אוניברסלי, אלא את הדרישה שלי לאחרים:
המונים רצים אחרי, נותנים פרחים, מזמינים אותי לדייטים, אומרים שהם יקבלו כוכב מהשמיים. אז למה אני צריך אותך, למי לא אכפת ממני? אני לא מכיר את עצמי
- אני חזק, בטוח בעצמי, יפה, חכם. אבל למה בכל פעם שאני שומע את השיר "שלנו", הדמעות זולגות על לחיי?
- אני לא אתן לאף אחד לזרוק אותי יותר, אני אהיה הראשון לזרוק. במיוחד אתה.
- בנות חזקות לא בוכות על חברים לשעבר, גם אם הן עדיין אוהבות אותן. הם פשוט מוחקים את המספר שלהם מפנקס הכתובות. בכה ומחק.
- קפה. נדודי שינה. וניל בסטטוסים, געגועים בלב. במחשבותיי - אתה. אבל לעולם לא אכתוב קודם, אני גאה.
שלב שלישי: "עזוב ואל תחזור"
סטטוסים על אהבה נכזבת לבחור לא חייבים להיות דומעים.
- יש לי הכל חוץ ממך. טוב בסדר. אני אחיה איכשהו.
- נמאס לי לחכות. חכה עד שתזכור שאתה צריך אותי. מה אם אתה לא זוכר? ויש לי חיים אחד, אז הגיע הזמן לשים קץ לתיאטרון האבסורד הזה.
- שב, עשן, הסתכל בשמי הלילה. אני לא בודד, אני פשוט לבד עכשיו. עצמאי.
- שתיו ליטרים של קפה, עישנו טונות של סיגריות, האזינו לכל השירים העצובים, נכתבו סטטוסים על אהבה נכזבת. כולם, אני חופשי. ירה בחזרה.
- אתה יודע, זה לא מפחיד בכלל - להבין שאתה כבר לא בחיים שלי. הבנתי - והיה קל יותר לנשום.
- כן, אני אוהב, כן, אני זוכר. אז מה? אני רק אעמיד פנים שאתה שפעת. וירוסים ניתנים לריפוי, זה רק לוקח קצת זמן.
אני אוהב - אני לא יכול
סטטוסים אודותאהבה נכזבת עצובה לבחור עם משמעות עמוקה היא נדירה. וכל העניין בהם מסתכם, ככלל, בדבר אחד: "אני לא יכול לחיות בלעדיך".
- הוא הכי טוב. גם אם לא שלי. לא איתי.
- כשאני רואה אותך ואותה, אני רוצה לעלות, לקחת את ידך ולהגיד לה: "האם לא אמרו לך בתור ילדה שלא טוב לקחת את של מישהו אחר?"
- אתה מסתכל עליה ומחייך כשאני מת לאט.
- כשאנחנו חולפים על פני אחד את השני, נראה שהזמן מאט, ואני מחכה שסוף סוף תשים לב אלי. תפסיק. אתה תחייך. שאל אותי איך קוראים לי. זה באמת כל כך קשה?
- היום הכי טוב שלי היה אתמול: הסתכלת עליי והצעת לי קפה. והיום אתה אפילו לא שם לב אלי. החיים הם כאב.
- אני יודע עליך הכל: איזה סוג של מוזיקה אתה שומע, אילו ספרים אתה קורא, איזה סוג של בנות אתה אוהב. ואתה אפילו לא חושד שאני קיים על הפלנטה הזו.
- יום אחד אשכח מהגינות, אעלה ואתוודה בפניך. ובואו נראה מה אתה עושה עם זה.
סטטוסים פופולריים
סטטוסים על אהבה נכזבת לבחור (עצוב) נקראים לעתים קרובות "וניל". אבל ביניהם יש די ראויים לקשט את הקיר שלך.
כשהקפה ייגמר והסיגריה האחרונה תעשן, זה יהיה בוקר. ומי שאהב אותך אתמול ינסה לא לבכות יותר. היא תהיה חזקה. היא תחיה
- אני לא בוכה, זה פשוטגשם זורם על הלחיים שלך. הוא, טיפש, לא מבין שהעולם שלי התנפץ.
- אל תסתכל עליי. אל תכתוב לי. הסר מחברים. אל תיתן סיבה לחזור. החלטת שאנחנו לא ביחד. אז אני אסבול לבד.
